דרכה של סיירת שקד

מלחמת ההתשה

זמן מה לאחר סיום המלחמה החלו המצרים לפעול נגד צה"ל בגזרת תעלת סואץ, פעילות שהפכה עם הזמן למלחמת ההתשה, תקריות החלו להפוך לדבר יום יומי תוך זמן קצר הפכה היחידה לחוד החנית של צה"ל בגזרה.

סיירת שקד חוות תפנית משמעותית ביעודה, מרחב הפעולה של היחידה גדל בהתאם להשתנות הגבולות ובהתאם לכך נאלצה היחידה לשנות את יכולותיה ואת דפוסי פעולתה שכללו מעתה סיורים ממוכנים ופעילויות התקפיות מול צבא סדיר הפועל באופן כמעט רצוף מתוך מגמה לפגוע בחיילינו.

לוחמי היחידה איישו תצפיות לאורך תעלת סואץ ופתחו את ציר הסיור מידי בוקר, הסיור היומי נע לאורך התעלה והמצרים ירו בו. הכלים הקלים ג'יפים וקומנדקרים הוחלפו בזחל"מים והסיור נע בחיפוי טנקים.
הגזרה הבעייתית ביותר הייתה בין קנטרה ל"טמפו" שהייתה חשופה לאש המצרית.כמות הנפגעים גדלה מיום ליום.
לאחר מספר מהלומות כואבות של צה"ל בעומק מצרים הביאו כמה חודשי רגיעה שאפשרו את הקמתו של קו הגנה מבוצר זכה לשם "קו בר לב" (טעות נוראית שלימים נשלם את מחירה).

תקופה השקט לא נמשכה זמן רב במרץ 1969 פתחו המצרים בהפגזות והמלחמה נמשכה.

הקמת יח' שפיפון, מבצע "אסותא"

במקביל לפעולות בגזרת תעלת סואץ זמן קצר אחרי המלחמה החלה פעילות היחידה כנגד מחבלים בגזרת הערבה.
החל מבצע "חפש השמד" שנועד ליצור חייץ בתוך ירדן נקי ממחבלים. במקביל למבצע "תופת" מבצע כראמה בפיקוד מרכז,
בוצעה בגזרת ים המלח מבצע "אסותא" בפיקודו של פצי והוכתר בהצלחה מלאה
(בניגוד למבצע "תופת").

לצורך פעילות בגזרת הערבה הוקם כוח מיוחד בשם "שפיפון" שהשתתף במבצע "אסותא" וביצע פעילויות חדירה ותקיפה בעזרת מסוקים כנגד מחבלים בגזרה הירדנית.
במקביל ויחד עם פעילות זו לאורך הגבולות נמשכה הפעילות בהגנת הישובים ושליטה על מרחבי הנגב, סוכלו חדירות של מחבלים גם בגזרה זו באחד המקרים חוסלה ע"י אלי מלמד חוליה עמוסת חומרי נפץ ע"ג גמלים בדרך לירושלים לביצוע פיגוע.

מבצעי סרג'נט וויקטוריה.

בתחילת 1970 החליף דני רהב (וולף) מחטיבת הצנחנים את פואד כמפקד היחידה. פואד הפך את היחידה המאוד לא מאורגנת ומסודרת לגדוד מאורגן מפעיל אמצעים מיוחדים, נוהלי עבודה מסודרים ומערך פיקוד ודיווח עפ"י נהלי הצבא.

בימיו השתנה היחס לשקד, יוקרתה של היחידה בתקופת מלחמת ההתשה הייתה בשיאה בשל מגוון פעולותיה והיקפה,
על היחידה הוטלו משימות חדירה מעבר לקוי האויב, רחוק מיעודה הראשוני של היחידה, מספר פואד "קיבלתי יחידה קטנה שהיה לה מנהיג נערץ, היה לי קשה מאד להתברג לתוכה".

היחידה הקטנה הפכה לכוח בסדר גודל של גדוד מתוגבר שחלש על מרחבים גדולים, יחידה שלמעשה פתחה את הצירים בגזרת תעלת סואץ ורק היא נתנה "אור ירוק" לכל מי שנע באזור.כניסתו של דני וולף לתפקיד מפקד היחידה מסמן שלב נוסף של התפתחות היחידה ליחידה המבצעת מבצעים מעבר לפתיחת צירים.

מבצע סרג'נט.

ספט' 70 היה חודש סוער, לוחמי קומנדו מצריים חדרו לשטח ישראל כמעט ללא הפרעה, היתקלויות הפכו לדבר שבשגרה, באווירה זו עלה בידי אלוף הפיקוד אריק שרון לשכנע את המטכ"ל לפעול נגד עמדות המצרים לאורך תעלת סואץ, מבצע סרג'נט הוטל על סיירת שקד ולוחמי יח' 707 של חיל הים.

תוכננו שתי נקודות חציה של התעלה מצפון לקנטרה במרכז מערך מצרי מבוצע מוקף בתעלות מים וסבך סוף. המשימה הייתה להשמיד עמדות ולהרוג חיילים מצריים רבים ככל האפשר. נבחרו שלושים ושנים לוחמים והחל תהליך אימונים מזורז.

ב-13 למרץ הוקם חפ"ק ובחצות חצו את התעלה שני כוחות של 16 לוחמי שקד (כוח אחד  - בפיקוד יואב גולן ודני אנקר, כוח שני  - בפיקוד אמציה (פצי)חן ומוסה אברהמי), 6  לוחמי 707
וחוליה מגד' ההנדסה הימית.
הכוח ביצע את המשימה, פגע בעמדות, נספרו בקרב המצרים 8 הרוגים ליחידה היו שני הרוגים ושישה פצועים, וחזר תחת הפגזה לצד המזרחי של התעלה.

המלחמה נמשכה, היחידה המשיכה להפעיל אמצעים מיוחדים בעיקר דגנים ומכ"מ קשת והיו הצלחות לאורך התקופה.כמו כן, המשיכה הפעילות בגזרת הערבה. במהלך 1970 נערכו מספר חדירות לשטח ירדן
שנחלו הצלחה בפגיעת בתשתית המחבלים ובהרתעה מולם.

מבצע ויקטוריה.

בשלושים למאי 1970 הרג מארב מצרי 14 צנחנים ופצע שישה, שניים נוספים נשבו, בעקבות זאת הוחלט על מצבע "ויקטוריה".היעד שנבחר, בק"מ ה-32 מדרום לפורט סעיד, כלל שורה של מוצבים ועמדות של המצרים, לביצוע נבחרו 134 מלוחמי שקד (בפיקוד, מ"פ א אריה (שיפמן)רמות, מ"פ ג' מוסה אברהמי, מ"פ ד' בפיקוד עמוס טרטמן, כוח בפיקוד אבנר וויס, כוח בפיקוד הסמג"ד אמציה (פצי) חן)  ו-20 לוחמים מ-707 שנועדו לתפוס את ראש הגשר, כן צורפו מפעילי סירות מחיל ההנדסה ופלוגת שריון כרתק צמוד, שתי סוללות ארט' ומטוסים.

ב-10 ביוני התמקם הכוח בנקודות החציה ומטוסי ח"א וארט' הפציצו והפגיזו יעדים בגזרה.
ב-21:00 התמקם הכוח של 707 בחוף המצרי והשתלט באש על גזרה של 200 מ' בסיום ההשתלטות עבור לוחמי היחידה ע"ג 20 סירות.

הקרב היה קשה תחת אש כבדה על דני רהב הופעל לחץ כבד מהחפ"ק האוגדתי והוא נדרש להפסיק את המצבע לאור כמות הנפגשים. דני סבר שיש להמשיך ולבצע וקיבל אישור מאלוף הפיקוד, פלוגה א' סיימה את משימתה, שיפמן טען שיכול היה להמשיך עד פורט סעיד מבלי שאיש יעצור אתו. פלוגה ג' המשיכה לנועה ולחפש נפגעים. פלוגה ד' טיהרה את דרך האו"ם עד נקודת החציה.

בשלוש לפנות בוקר פונה החוף המצרי, נספרו כשלושים מצרים הרוגים אך הייתה הערכה שישנם רבים נוספים בתוך העמדות שהתמוטטו. היחידה איבדה 4 לוחמים ו-13 נוספים נפצעו, כן נהרג מפעיל סירה מחיל ההנדסה.
הלוחמים פעלו באופן מקצועי, בנחישות ובדבקות למטרה למרות זאת הרמטכ"ל בר לב שלא שש לאשר את הפעולה קבע לנוכח כמות הנפגעים שאין בכוונתו לאשר מצבעים נוספים מסוג זה.

מבצע ויקטוריה הוסיף יוקרה רבה לסיירת שקד ובמבט לשנים שלאחר מכן למלחמת יוה"כ מבצע ויקטוריה שימש מודל לחציית התעלה במלחמת יוה"כ ובעקבותיו הוכנה ה"חצר" שממנה יצאו הכוחות שצלחו את התעלה.

סיום מלחמת ההתשה.

מלחמת ההתשה החלה מיד לאחר מלחמת ששת הימים ונמשכה כשלוש שנים עד ע-7 לאוג' 1970, המלחמה אופיינה בחילופי אש כבדים ובפשיטות וחדירות אל מעבר לקוי האויב. הלחימה הקשה ביותר הייתה בחזית המצרית לאורך תעלת סואץ.

במשך שנים רבות לא זכתה מלחמה זו להתייחסות ראויה וכונתה מלמה שנשכחה, אך היא גבתה 968 חללים שכמחציתם בחזית המצרית.לסיירת שקד חלק נכבד במלחמה זו התופת, רוח הלחימה, הסיורים המבצעים המיוחדים, הנחישות ורוח הקרב הם חלק נכבד במורשתה של היחידה.

לחימה בטרור בעזה

תפנית משמעותית נוספת באופן הפעלתה חוותה היחידה בתחילת שנו ה-70 כאשר הוצא כוח של היחידה ברצועת עזה להתמודד עם התגברות הטרור וההתקוממות העממית הפלסטינית.למרות שלא היה בהצבה זו שינוי ייעוד או תכלית מוגדרים, דרש הדבר התאמות מבצעיות ניכרות, בגזרה זו התמודדה היחידה עם מאפייני לחימה חדשים לגמרי.הלוחמים שהתמחו בלחימה בשטחים פתוחים, דלילים באוכלוסייה אזרחית ובתכסית, נאלצו להילחם בתנאים הפוכים לגמרי מאלו שהיחידה התמודדה איתם עד אז.

קרקע חקלאית, שטח עירוני צפוף נוכחות של אוכלוסייה רבה לעיתים בלתי מעורבת, אמנם נצבר ניסיון ודפוסי פעולה בלחימה מול מחבלים, אך השינויים בתנאי הלחימה ובדפוסי הפעולה של המחבלים בתוך הערים ומחנות הפליטים, דרשו מיומנויות אחרות חדשות.

לפעילי הטרור באזורים אלו היתה תשתית ענפה וחשאית של בונקרים, סליקים ומסתורים מתוחכמים בליבה של מחנות הפליטים והפרדסים סביבם להסתרת נשק ואדם.היחידה הצליחה להתמודד עם האתגר החדש בזכות גמישותה שנבעה בין היתר מתרבות ארגונית שהתאפיינה בנכונות לבצע כל משימה ביוזמה וביצירתיות. כל אלו הגדירו במידה רבה את איכותה ואת ייחודיותה של סיירת שקד והקרינו על צה"ל כולו.אך הדברים לא באו בקלות, שינוי דפוסי ההתנהגות ואופן הלחימה לקח זמן הסתגלות והתארגנות. היחידה מנתה כחמש פלוגות, חלק גדול מהיחידה הוצב ברצועה.

ברצועת עזה התגוררו באותם ימים שלש מאות וארבעים אלף תושבים ופליטים והיו בה מספר ארגוני טרור שהשליטו טרור גם על התושבים עצמם, המחבלים נהנו מחופש פעולה כמעט מלא, נעו בסמטאות כשהם נושאים את נשקם בגלוי, תקפו כל רכב אזרחיים וצבאיים.

בשנים 1968-1969 בוצעו ברצועה כאלף פיגועים שגרמו למותם של 24 חיילים ישראלים, המחבלים רצחו גם ערבים שנחשדו בשת"פ אתנו או שהיו מארגונים אחרים.

היחידה הגיעה לרצועה כאשר לא היו תשתיות המוכנות לקלוט סדר גודל כזה של לוחמים.היחידה התפלצה למאחזים קטנים ומהם יצאו לסיורים רכובים. למפקד הסיור היתה רשימת מבוקשים (ספרון) כל חשוד נדרש להזדהות, כל לילה הוכרז עוצר וכל אדם שהפר את העוצר נורה.

חוליות סיור רגליות נכנסו יום יום למחנות הפליטים אך ההישגים היו מועטים.
היה קושי לתת מענה כנגד ארגוני הטרור הפועלים מתוך שטח רווי אוכלוסייה. במהרה הבינו מפקדי היחידה דני רהב ופצי שהחליף אותו בהעדרו שפטרולים גדולים, סריקות וחיפושים שיטתיים תחת עוצר אינם יעילים.
החמושים נמלטים למראה כוחות הצבא והחיכוך עם האוכלוסייה הבלתי מעורבת רק גבר וכך גם השנאה לכוחות הביטחון.

המפנה הגדול ברצוע אירע בינואר 1971 לאחר שהושלך רימון יד למכוניתם של משפחת ארוין גרם להריגת שני ילידם ופציעת ההורים. שר הביטחון הורה לאריק שרון לחסל את הטרור בכל האמצעים.החלה מערכת לשבירת הטרור שנמשכה כשנה, לשב"כ היתה רשימת מבוקשים של כ-200 מחבלים מבוקשים ובשטח הסתובב מאות נוספים, אריק ריכז את קציני היחידות ותדרך אותם לקחת הפעילות בעזה שאותה כינה "לוחמת גרילה נגד טרור" הרעיון המרכזי היה לחץ בלתי פוסק על המחבלים בכל מקום ובכל שעה. הרצועה חולקה למשבצות ולכל אחד מהן נקבע מפקד אשר למד הכול על גזרתו.

היחידה קיבלה אחריות על צפון הרצועה ומרכזה, הסיורים התכופים בתוך המחנות גרמו לבריחת המבוקשים אל השטחים הפתוחים. נפרצו דרכים שאפשרו הגעה מהירה לאזורים נידחים, הלחץ גם למחבלים להיכנס למקומות מסתור.

לאחר זמן מה הצליחה היחידה ליישם שאת הנחיות אלוף הפיקוד אריק שרון שטען כל הזמן שכדי להביס את המחבלים "יש לכפות עליהם תנאים משתנים כך שהם יתבלבלו".
לאחר התלבטויות ותהליך של ניסוי וטעיה החלה היחידה לפעול עפ"י דפוס פעולה חדש ומוצלח שנקרא "תופסת" או "התנפלות" על פי שיטה זו כוח בסדר גודל פלוגתי נכנס באופן רכוב לתוך מחנה הפליטים מקיף את הרובע או קטע ממנו וחוליות רגליות סורקות את הסמטאות והבתים עד שבלית ברירה או שהחמושים יוצאים ומנסים לברוח ואז הם נורים או שהם מנסים להילחם ואז הם מחוסלים גם כן או נתפשים.

יחידת זיקית

במקביל לפעילות הגלויה מפקדי היחידה והפיקוד הבינו שהמפתח להצלחה בקרב מתיש זה הינו המודיעין, השב"כ עשה פעילות רבה ועצומה אך למרות זאת לא היה מספיק מודיעין זמין לפעילות היחידה בסדר גודל כזה. היו ניסיונות של הלוחמים לפעול כמסתערבים, ניסו להגיע במוניות כשהם מחופשים, לשבת בבית הקפה שבו היו מחבלים, עד מהרה התברר להם שהסתערבות זה עניין למקצוענים, הם זוהו מהר מאד ע"י המקומיים.

בסוף שנת 1970 הוקמה זיקית יחידת מסתערבים שהורכבה מלוחמי היחידה.
סרן מאיר דגן מונה ע"י אלוף הפיקוד אריאל שרון למפקד הזיקיות והוקמה יחידה בשם רימון שהורכבה מלוחמי שקד וצורפו ליחידה מספר משת"פים שדיברו בניב עזתי אותנטי.
היחידה פעלה מהים ובתוך מחנות הפליטים, הצליחו לפעול באופן מקצועי לחלוטין ולא להתגלות. פעולתם היתה סיפור הצלחה ועשרות מחבלים נהרגו או נתפסו בכל פעילות הזיקיות לא נפגע אף אחד מחייליה, הישגיה היו ייחודיים ורבים, הלחץ על המחבלים היה עצום, הם כבר לא ידעו מי איתם ומי נגדם ופעמים פתחו באש אחד על השני.

ניצחון על המחבלים ברצועה

בשנת 1972 שקטה הרצועה, היחידה פעלה בתוך הרצועה בכוח של שלוש פלוגות במשך למעלה משנה וחצי, הרצועה הפכה לאזור שקט.
לפי דיווחי צה"ל נהרגו באותה תקופה 122 מחבלים ומאות נלכדו בשנים הבאות עד תחילת האינתיפאדה לחימת סיירת שקד ברצועה במחנות הפליטים ובאזורים המיושבים והסבוכים המאוכלסים באוכלוסייה עוינת מהווה דוגמה להצלחה של צבא סדיר בלחימה נגד גרילה. דבר שאינו שכיח בהיסטוריה של המלחמות.
 הסיבה הינה ברורה וחד משמעית לוחמים נחושים, חדורי תודעת ניצחון, מפקדים מלאי תושייה, יצירתיות ומנהיגות וגאוות יחידה שהיא לא תצא ללא השלמת משימתם וניצחון.

לאחר השלמת הפעילות ברצועה נשלחו כוחות למשימות שונות ברחבי הארץ לראס מעלב מדרום לראס סודר למעבר הגידי לאזור ים המלח וגזרת ירדן ושפך הארנון, לגזרת הר דוב בצפון וכוח משימה מיוחד לנתב"ג בעקבות הטבח של קוזו אוקמוטו וחבריו במאי 1972.

היה זה פסק זמן והשגת שקט ברצועה, פעילות שהביאה יוקרה רבה ליחידה ושיטת פעולתה נלמדה ותועדה כתו"ל במצבים מסוג זה.
הטרור לא פסק כמובן, פעילות המחבלים עברה ללבנון ופעילויות טרור בחו"ל.
היחידה שבה לפעילותה המסורתית של הגנה על גבולות המדינה.